על אמיתי
אמתי נולד בפתח תקווה בערב סוכות, י"ד בתשרי תשל"ז, 8 באוקטובר 1976. ילד ראשון להוריו אסתי ויורם, וגם הנכד הראשון במשפחה. ילד יפה, כחול עיניים ובהיר שיער, שכבר מגיל צעיר בלט בחוכמתו ובאוצר המילים העשיר שלו.
הוא למד בבית הספר היסודי פיק"א בפתח תקווה, ובהמשך בחטיבת הביניים ובתיכון אחד העם בעיר. כשהיה בן 16 עברה המשפחה לגבעת טל שבראש העין, אך אמתי בחר להמשיך ללמוד באחד העם, לצד החברים שאיתם גדל.
אמתי היה תלמיד נבון ומוכשר, גם אם לא אהב להקדיש את רוב זמנו ללימודים. הסקרנות שלו חרגה הרבה מעבר לכיתה. הוא היה בעל ידע כללי רחב, קרא אנציקלופדיות, ספרי היסטוריה וביוגרפיות של מנהיגים ומפקדי צבא. הוא התעניין במיוחד בהיסטוריה הצבאית, במלחמות ישראל ובמלחמת יום הכיפורים. בתיכון למד במגמות כלכלה ומדעי המדינה.
לצד הקריאה וההיסטוריה, אמתי אהב מאוד ספורט והצטיין בעיקר בכדורגל ובכדורסל. גם למוזיקה היה מקום מרכזי בחייו. כיאה לנער בשנות התשעים, הוא היה חובב רוק מושבע – ממטאליקה, הקיור, פרל ג'אם ונירוונה ועד נושאי המגבעת, משינה ופורטיס. את טעמו המוזיקלי אי אפשר היה לפספס, והצלילים שבקעו מחדרו שיגעו לא פעם את הוריו, שהתחברו קצת פחות ל"רעש".
אמתי היה אדם חכם וסקרן, חברותי מאוד ואיש שיחה מרתק, שתמיד הייתה לו דעה ותמיד היה לו על מה לדבר. הוא היה מלא שמחת חיים, אהב אנשים ומצא חברים בכל מקום שאליו הגיע. הוא לא היסס להילחם על הדברים שהאמין בהם ולא יכול היה להישאר אדיש כשנתקל בעוול – גם אם לא פעם הדבר סיבך אותו.
אמתי היה ציוני ופטריוט, והיה לו ברור שישרת כלוחם. הוא שאף להגיע ליחידה קרבית, ולא היה מאושר ממנו כשנקבע לו פרופיל 97. בנובמבר 1994, לבקשתו, התגייס לחטיבת גבעתי.
הוא עבר מסלול מלא של לוחם חי"ר בגדוד צבר, שאותו סיים בפברואר 1996. לאחר מכן יצא לקורס סמלי חי"ר, ובסיומו, בראשית מאי, שב לגדוד כמפקד כיתה. בתחילת יולי 1996 עלה עם חייליו למוצב כרכום שבגזרה המערבית של רצועת הביטחון בלבנון, מול המושב זרעית. מהמוצב הגנו הלוחמים על יישובי הגליל ומרום הגליל מפני מתקפות חיזבאללה.


















גם בצבא בלט אמתי באהבת האדם, בסקרנות וביכולת להפוך כל שיחה למעניינת. חבריו למחלקה סיפרו עליו: "לשמור עם אמתי זו חוויה בפני עצמה. תמיד היה איזה נושא לדבר עליו, ובסוף השמירה היינו מתפלאים איך עבר הזמן כל כך מהר".
כמפקד, אמתי היה אהוב מאוד על חייליו ועל חבריו למסלול. ביום י"ד באלול תשנ"ו, 29 באוגוסט 1996, בשעות אחר הצהריים, יצא עם חייליו לפעילות מבצעית מחוץ למוצב כרכום. במהלך הפעילות נתקל הכוח במחבלי חיזבאללה שהסתתרו בקרבת המוצב. אמתי נפל בקרב והוא בן 19.
הוא הותיר אחריו את הוריו, אסתי ויורם, ואת שלוש אחיותיו – אפרת, אילת ואלמוג. שנה וארבעה חודשים לאחר נפילתו נולד אחיו איתם, וכשלוש שנים לאחר מכן נולד אחיו אלעד.
אמתי הותיר אחריו זיכרונות רבים, געגוע שאינו מרפה וכאב עמוק על החיים שנגדעו. הוא היה בן ואח אהוב, חבר שאפשר לדבר איתו על הכול, מפקד שחייליו אהבו ואדם צעיר, סקרן ומלא חיים, שהספיק לגעת באנשים רבים כל כך בזמן קצר כל כך. אמתי יישאר טבוע בתוכנו לעד
כמאמר שירה של רחל: "בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד. רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד".
המוזיקה שאמיתי אהב
השירים שליוו אותו,
הפלייליסט שלו.
לחצו, הקשיבו
ותיכנסו קצת לעולם שלו.