סיפור ההיתקלות

בקיץ 1996 עלתה פלוגתו של אמתי לתעסוקה מבצעית בלבנון, מ-10 ביולי עד 13 בנובמבר.
הפלוגה שהתה במוצב כרכום שבגזרה המערבית של רצועת הביטחון, מול המושב זרעית.

פחות מחודשיים לאחר תחילת התעסוקה נפל אמתי בהיתקלות של כוח בפיקודו עם חוליית מחבלי חיזבאללה,
שהייתה בדרכה לפשוט על המוצב ולהשתלט עליו.

ביום חמישי, 29 באוגוסט 1996, יצא מהמוצב כוח של חמישה לוחמים – שלושה חיילים ושני מפקדים – בפיקודו של אמתי.
הכוח יצא למשימה מקדימה לקראת פעילות מבצעית (תשמוע) שתוכננה להתקיים באותו הלילה.

במהלך התנועה בשטח הבחין אחד הלוחמים בדמות שנעה במהירות משיח לשיח ולבסוף נשכבת.
הוא דיווח על כך מיד לאמתי, שהורה ללוחמים לתפוס מחסה מאחורי השיחים והסלעים שבמקום.

אמתי עלה על סלע קטן שהיה בקרבתו וקרא לעבר הדמות בערבית לעצור ולהזדהות,
בהתאם להוראות הפתיחה באש שהונהגו לאחר מבצע "ענבי זעם".

כאשר הפנה את ראשו כדי לוודא את מצבם של חייליו, נפתחה לעברו אש מכיוון אחר.
שלושה כדורים פגעו באמתי והוא נפל.

כוח הכוננות ששהה במוצב כרכום הוקפץ והגיע לזירה בתוך דקות,
אך לחובש שהגיע עמו לא נותר אלא לקבוע את מותו של אמתי.

במקביל הוזעקו לאזור כוחות נוספים, ובהם כוחות חי"ר, שריון ותותחנים וכן מסוקים של חיל האוויר.
לאורך הלילה נערכו סריקות ומרדפים אחר המחבלים, לרבות בתוך הכפרים באזור.
למרות המאמצים הנרחבים, המחבלים הצליחו להימלט.

לאחר ההיתקלות התבררו ממדי התוכנית: חוליית חיזבאללה נשאה עמה כלי נשק, מפות,
מצלמות ודגל שאותו תכננו המחבלים להניף במוצב לאחר ההשתלטות עליו.

ההיתקלות, שבה נפל אמתי, קטעה את תוכניתם ומנעה את כיבוש המוצב.

בשעות הלילה המאוחרות המשיכו מפקד הפלוגה, סמל המחלקה ולוחמי כיתת הכוננות
לערוך תצפיות בניסיון לזהות את נתיבי הבריחה של המחבלים ולחסלם.
גם ניסיונות אלה לא צלחו.

במשך שעות לא ידעו מרבית הלוחמים כי אמתי נהרג.
הידיעות הראשונות שהגיעו אליהם סיפרו שכוח מהפלוגה, שהיה בדרכו לפעילות מבצעית,
נתקל בחוליית מחבלים וכי אחד הלוחמים נפצע קשה.
רק מאוחר יותר התבררה להם הבשורה הקשה.

"ההיתקלות שבה נהרג אמתי הייתה טבילת האש הראשונה של הפלוגה, ולעולם לא נוכל לשכוח זאת", סיפרו חבריו לפלוגה.
"נותר בלבנו חלל ריק לנצח בעקבות נפילתו של אמתי".

אמתי הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, והועלה לדרגת סמ"ר לאחר מותו.
בן 19 היה בנופלו, שבועות ספורים בלבד לפני יום הולדתו העשרים.